החלטה בתיק בש"פ 7301/05

1.        בפני ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט א' טל), בתיק ב"ש 92087/05, מיום 28.7.05, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

2.        כנגד העורר הוגש כתב אישום לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בכתב האישום  הועמד העורר לדין בגין קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: החוק) יחד עם סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 (להלן: הפקודה) ועשיית עסקה אחרת בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודה.

           על-פי עובדות כתב האישום, קשר נאשם אשר הינו אסיר בכלא שאטה (להלן: אלכס) קשר עם נאשמים אחרים בארץ ובחו"ל לייבא ולייצא סמים באמצעות בלדרים שנשלחו מחו"ל, ושם גם קיבלו סמים משותפיו של אלכס לייבא לישראל, אנגליה והולנד. העורר, הוא ידידו של אלכס ושימש ידו הארוכה מחוץ לכלא באיתור בלדרים ומימון שהותם בחו"ל. במועד שאינו ידוע בסוף שנת 2004, פנה אלכס לעורר והציע לו לעזור באיתור בלדרים, אשר יטוסו בשליחותו לחו"ל לייצא ולייבא סם מסוכן, ובתמורה הציע לעורר סכום בסך 3,000-5000 דולר. במסגרת הקשר ובכדי לקדמו, נפגש העורר עם אדם בשם בלומנטל טרם נסיעתו של זה לחו"ל ביום 12.10.04 וקיבל ממנו מספר טלפון של סוכנות נסיעות לשם רכישת הכרטיסים לבלדרים (להלן: הסוכנות). כמו-כן, סיכמו השניים, כי העורר יתור אחרי בלדרים. לפי הנטען, לאחר טיסתו לאקוודור התקשר בלומנטל לעורר, אשר עדכן אותו, כי הבלדרים אינם מוכנים עדיין. בתאריך 1.2.05 הודיע העורר לאלכס, כי הבלדרים מוכנים לצאת לחו"ל לצורך ייצוא הסמים וסוכם, כי אלכס ישלח כסף תמורת גיוס הבלדרים. במסגרת הקשר, הציע העורר, כי הבלדרים ייבאו את הסמים על גופם בתוך מעילים ואלכס דחה את ההצעה באומרו, כי לשותפיו באקוודור יש שיטות אחרות לכך. לפי הנטען, במהלך החודשים פברואר -מרץ בשנת 2005, המשיך לעדכן העורר את אלכס בהתקדמות העסקה.

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 28.7.05, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

בהחלטה נקבע, כי בחומר החקירה קיימת תשתית ראייתית לכאורית כנגד העורר. עוד נקבע, כי לעורר הרשעות קודמות בעבירות סמים, אלימות ורכוש בגינן ריצה עונש מאסר של 45 חודשים ושוחרר לאחרונה כאסיר ברישיון. לפיכך, קבע בית-המשפט, כי בכל אלו, יש כדי להוכיח את מסוכנותו גם אם לא גייס בלדרים לייבוא הסמים בסופו של דבר ויש להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

           מכאן הערר שבפני.

4.        בא-כוח העורר טוען, כי אין שמץ של ראיה, כי העורר ביצע כל פעולות מעבר למלל טלפוני עם הנאשם העיקרי - אלכס. בנוסף, טוען בא-כוח העורר, כי לא נמצא כל מסמך או ראיה שהעורר קיבל כל טובת הנאה בגין פעילות כלשהי. לטענתו, השיחות ביניהם היו למראית עין בלבד ולא ראוי להשאיר את העורר במעצר בגינן ובמיוחד הדברים אמורים לאור שחרורם של שני נאשמים אחרים בפרשה, אשר מעורבותם בה גדולה יותר. לפיכך, טוען בא-כוח העורר, שגה בית-המשפט בכך שלא הורה על חלופת מעצר.

           מנגד, טוענת באת-כוח המשיבה, כי השיחות מהוות ראיות לכך שהעורר מעורב בפרשה וממלאות אחרי כל דרישות הפסיקה למעצרו עד תום ההליכים, וכי העבירות המיוחסות לעורר מקימות לו חזקת מסוכנות. בנוסף, טוענת באת-כוח המשיבה, כי העורר הינו אדם מסוכן ולו הרשעות קודמות וכי לגבי שני הנאשמים הנוספים ששוחררו ממעצר, הרי שבית-המשפט אבחן אותם מהעורר, אשר ביצע את העבירות המיוחסות לו כאשר הוא אסיר ברישיון. לפיכך, לטענת באת-כוח המשיבה, אין בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות.

           לאחר ששמעתי את טיעוני שני הצדדים ולאחר שעיינתי בהחלטת בית-המשפט המחוזי ובתיק החקירה אשר העומד לרשותי, הגעתי למסקנה, כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לא מצאתי, כי נפל פגם בהחלטה להותיר את העורר במעצר.

           כאמור, בחנתי את חומר הראיות שבידי המשיבה ואני סבור, כי התשתית הראייתית הקיימת, יש בה, בשלב זה, כדי לבסס ולו לכאורה, סיכוי להרשעתו של העורר באישומים המיוחסים לו.

           חומר הראיות מצביע לכאורה על כך, כי העורר היה מעורב באופן פעיל באירועים נשוא כתב האישום. בהודעתו הראשונה, הכחיש כל מעורבות בענייני עסקאות הסמים ואילו בהודעתו השנייה, הודה, כי שוחח עם אלכס על סמים וזה ביקש ממנו עזרה באיתור בלדרים שיסעו לחו"ל ואף הציע לו כסף בסך 3000-5000 דולר בתמורה לכך. לדברי העורר, תחילה רצה לעזור לו על מנת להרוויח מעט כסף אך התחרט. לטענתו, מעולם לא אמר לאלכס שהתחרט על החלטתו לעזור לו. כשהושמעה לעורר שיחת הטלפון מיום 1.2.05 הוא אישר, כי אלכס אמר לו שיגייס בלדר אחד ואילו הוא אמר לו שיגייס שניים. הוא אף אמר לאלכס, כי הבלדרים יעבירו את הסמים במעיליהם וזה השיב לו, כי בחו"ל האנשים יודעים איך להעביר את הסמים. כשנשאל על תוכן זה של השיחה, השיב העורר, כי זה היה חלק ממשחקו עם אלכס, אשר לא הייתה לו כל כוונה לממש. בהתאם לכך, כשהושמעה לעורר שיחתו עם אלכס מיום 7.2.05 בה ביקש מאלכס לעדכנו בקשר לסמים, אמר, כי כוונתו לא הייתה רצינית וכי היה זה חלק מהמשחק. בשיחה אחרת, אף אמר העורר לאלכס כי "צריך לזוז" אך לגבי דבריו אלו טען העורר, כי רק רצה לבדוק האם אלכס עוד רציני בתוכניתו לייבוא הסמים. בדברים אלו שאמר העורר לאלכס בשיחות הטלפון, יש בכדי לבסס לכאורה האישום כנגדו חרף טענותיו, כי לא התכוון לסייע באיתור בלדרי הסמים.

           בנוסף לאמור, ניתן ללמוד על רצינות כוונותיו של העורר בנוגע לקשר האמור, שכן הוא אף שוחח בטלפון עם בלומנטל ששהה אותה עת באקוודור ועדכן אותו במתרחש, ובהמשך אף נפגש איתו וזה נתן לו את פרטי הסוכנות לצורך קניית הכרטיסים לבלדרים.

           לעורר עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות קודמות בעבירות סמים, אלימות ורכוש בגינן ריצה מאסר של 45 חודשים. כמו-כן, את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום נשוא ערר זה, ביצע בהיותו אסיר ברישיון.

           לפיכך, נראה לי, כי מעורבותו של העורר בסחר בסמים בכלל ולאור עברו הפלילי בפרט, אלה מעידים על מסוכנות רבה, אשר רק בנסיבות חריגות ניתן יהיה לאיינה בחלופת מעצר אשר תשיג את תכלית המעצר.

           החלטתו של בית-המשפט המחוזי מנומקת ומבוססת ולא מצאתי מקום להתערב בה.

           סוף דבר, הערר נדחה.

           ניתנה היום, י' באב תשס"ה (15.8.05).

                                                                                                                        ש   ו   פ    ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: